הפסקתם פסנתר בילדות: איך מתחילים שוב

הרבה מבוגרים למדו פסנתר בילדות, הפסיקו בשלב מסוים, וחושבים על זה מאז. אם אתם רוצים לחזור לנגן בפסנתר אחרי שהפסקתם בילדות, אתם בחברה טובה, ויש לכם היום יותר יתרונות ממה שאתם כנראה זוכרים.

מה שונה היום

• אתם בוחרים את המוזיקה. אף אחד לא נותן לכם את התרגיל הבא.
• אין מבחנים, אין קונצרטים ואף אחד לא מסתכל.
• אתם מבינים בשביל מה מתאמנים, ואפשר לעצור כשזה מפסיק להיות כיף.
• אתם כבר יודעים הרבה על איך מוזיקה עובדת.

התחושות הישנות

שיעורים קפדניים, סולמות אין סוף, הפחד מקונצרט: זיכרונות כאלה יכולים להפוך את הפסנתר למקום של לחץ. נותנים להם שם, ואז משאירים אותם מאחור. בפסנתר שבסלון היום אף אחד לא בודק אתכם.

שבוע ראשון עדין

1. יום 1: יושבים, מנגנים מה שזוכרים, אפילו חמישה צלילים.
2. ימים 2 ו-3: בוחרים יצירה פשוטה אחת שאוהבים וקוראים את השורה הראשונה לאט.
3. ימים 4 ו-5: מנגנים את שתי השורות הראשונות, יד אחת בכל פעם.
4. ימים 6 ו-7: מנגנים מה שלמדתם בשתי הידיים, לאט, ונהנים.

מה עושים עם הספרים הישנים

אפשר להשתמש בהם, אבל לא חייבים. הרבה אנשים שחוזרים מעדיפים להתחיל ממוזיקה שבחרו בעצמם, ולא מספר התרגילים מהילדות.

בוחרים את היצירות הראשונות

בוחרים מוזיקה שתשמחו לשמוע את עצמכם מנגנים: ערש, שיר עם, יצירה קלאסית איטית. קצר ואיטי זה בסדר. המטרה הראשונה היא ליהנות מהצליל של הידיים שלכם, לא להרשים אף אחד.

חששות נפוצים

• הידיים שלי נוקשות: מנגנים לאט כמה דקות, ועושים הפסקות.
• שכחתי הכול: תזכרו יותר ממה שאתם חושבים, והשאר חוזר מהר.
• אני מבוגר מדי: מבוגרים בכל גיל מתחילים לנגן בפסנתר, והרבה מהם מנגנים עשרות שנים.

הקריאה קלה יותר ממה שזוכרים

אם התווים היו החלק ששנאתם, יש לזה סיבה: פענוח דיאזים ובמולים איטי גם אצל קוראים טובים. בתווי iCanPiano התו עצמו מראה את הקליד השחור, ולכן הדף דורש ממכם פחות.

• פה דיאז: החצי הימני שחור. מנגנים את הקליד השחור מימין לפה.
• סי במול: החצי השמאלי שחור. מנגנים את הקליד השחור משמאל לסי.
• סי בקר: בלי סימן בקר. תו שכולו שחור או כולו לבן מנוגן על קליד לבן.

כל המאמרים