סונטת אור הירח: הסיפור האמיתי מאחורי השם

בטהובן אף פעם לא קרא לה סונטת אור הירח. הוא קרא לה סונטה כמעט פנטזיה, סונטה ברוח של פנטזיה. השם שהפך אותה למפורסמת הגיע ממישהו אחר, שנים אחרי מותו.

סונטה שוברת כללים

בטהובן כתב את סונטה לפסנתר מס׳ 14 בדו דיאז מינור, אופוס 27 מס׳ 2, ב-1801. סונטות בתקופתו נפתחו בדרך כלל בפרק מהיר. זו נפתחת בפרק איטי ושקט של טריולות מתגלגלות ומנגינה שכמעט לא זזה, ואז עוברת דרך פרק שני עדין לפינאלה סוער.

הרוזנת

בטהובן הקדיש את הסונטה לרוזנת ג׳ולייטה גוויצ׳ארדי, תלמידת הפסנתר הצעירה שלו, שבה היה מאוהב באותה תקופה. מאוחר יותר היא נישאה למישהו אחר.

מאיפה הגיע אור הירח

ב-1832, חמש שנים אחרי מות בטהובן, המבקר והמשורר הגרמני לודוויג רלשטאב כתב שהפרק הראשון מזכיר לו אור ירח על אגם לוצרן. הדימוי נדבק, המו״לים השתמשו בו, והיום כמעט אף אחד לא מכיר את הסונטה בשם אחר.

אתגר קריאה

בדו דיאז מינור יש ארבעה דיאזים, והפרק הראשון מוסיף עוד הרבה סימני היתק כשההרמוניה נודדת. הוא איטי, אז הוא נראה קל, אבל קוראים עוצרים כל הזמן לבדוק אילו תווים הם קלידים שחורים. בתווי iCanPiano כל קליד שחור נראה בתו, והסונטה נקראת כמו המוזיקה השלווה שהיא.

• פה דיאז: החצי הימני שחור. מנגנים את הקליד השחור מימין לפה.
• סי במול: החצי השמאלי שחור. מנגנים את הקליד השחור משמאל לסי.
• סי בקר: בלי סימן בקר. תו שכולו שחור או כולו לבן מנוגן על קליד לבן.

כל המאמרים