מבוגרים רבים שמתחילים פסנתר מפסיקים תוך כמה שבועות, כמעט אף פעם לא בגלל חוסר כישרון. אם רוצים להתמיד בלימוד פסנתר כמבוגרים, עוזר לדעת למה אנשים מפסיקים, כי הסיבות דומות מאוד ורובן ניתנות לתיקון.
למה מבוגרים מפסיקים
- מצפים להרבה מדי, מהר מדי, ומתאכזבים.
- מוזיקה קשה מדי, ולכן כל מפגש מרגיש כמו כישלון.
- קריאת תווים מרגישה כמו חידה, והחידה לוקחת את השמחה.
- אין שעה קבועה, ולכן האימון מפסיד לכל שאר היום.
- מנגנים לבד, בלי עם מי לשתף.
מה עוזר
- בוחרים מוזיקה שאוהבים, גם אם זו גרסה פשוטה מאוד שלה.
- הופכים את המטרה לקטנה: שורה אחת היום, לא יצירה שלמה.
- בוחרים שעה קבועה, למשל מיד אחרי הקפה, ושומרים עליה חודש.
- סופרים ימים ולא דקות. לוח שנה עם סימון לכל יום שניגנתם עובד טוב.
- מנגנים בשביל מישהו: חבר, נכד, קבוצה, או הקלטה בטלפון.
שהקריאה תפסיק להיות המכשול
כשהקריאה היא החלק המתסכל, הבעיה היא פענוח הדיאזים והבמולים. בתווי iCanPiano התו עצמו מראה את הקליד השחור, ולכן משקיעים פחות מאמץ בפענוח הדף ויותר בנגינה.
- פה דיאז: החצי הימני שחור. מנגנים את הקליד השחור מימין לפה.
- סי במול: החצי השמאלי שחור. מנגנים את הקליד השחור משמאל לסי.
- סי בקר: בלי סימן בקר. תו שכולו שחור או כולו לבן מנוגן על קליד לבן.
הופכים את ההתחלה לקלה
משאירים את המכסה פתוח ואת התווים על המעמד. משאירים את הקלידים מחוברים. כל מכשול קטן בינכם לבין התו הראשון גוזל קצת מהמוטיבציה, והסרתו לא עולה כלום.
מוצאים קצת חברה
מפגש שבועי, קבוצה אונליין או סתם חבר שגם מנגן נותנים סיבה לשבת. לנגן בשביל מישהו, אפילו פעם בחודש, הופך את האימון למשהו שמתכוננים אליו.
ימים רעים הם חלק מזה
יש ימים שכלום לא עובד, וזה נורמלי. מנגנים משהו קל שאוהבים, ועוצרים בסוף היצירה. לחזור מחר חשוב יותר מהמפגש הזה.
שאלות נפוצות
איך חוזרים לאימון אחרי שבוע שפוספס?
יושבים ומנגנים משהו קל שנהנים ממנו. לא מנסים להשלים, פשוט מתחילים שוב במפגש קצר.
מה אם משעמם לי?
משנים את המוזיקה ולא את ההרגל. בוחרים יצירה בסגנון אחר, או מנגנים משהו שמכירים רק בשביל הכיף.
האם זה נורמלי להרגיש שלא מתקדמים?
כן. ההתקדמות באה בקפיצות עם תקופות שטוחות ביניהן. מקליטים את עצמכם פעם בחודש ומשווים.